החלטה בתיק בב"נ 32952-10-11

1.            בפניי בקשה לביטול צו הריסה מינהלי, שניתן ע"י המשיב מס' 1 ביום 10/10/11, עפ"י סעיף 238 א' לחוק התיכנון והבנייה, לפיו צווה: "להרוס, לפרק ולסלק סככת צל ניידת כ- 3 X 6 מ', 14 סככות צל מעץ על גבי קונסטרוקציית ברזל, במידות 2 X 2 מ"ר כל אחת וקונסטרוקציה מפרופיל פלדה לבניית מסעדה בשטח של 110 מ"ר" (להלן: צו ההריסה").

עבודות הבנייה הנ"ל ייקראו להלן: "הסככות".

2.            המבקש מעלה בבקשתו קשת רחבה של טיעונים לשם ביטול צו ההריסה או לחילופין לשם עיכוב ביצועו לתקופה שתיקבע.

בין היתר טען המבקש כי דין הצו להתבטל בשל חוסר סבירות קיצוני, חוסר מידתיות וכי הצו ניתן משיקולים זרים ופסולים.

המבקש הוסיף וטען כי דין הצו להתבטל עקב הפרת חובת התייעצות עם היועץ המשפטי של הרשות המקומית כנדרש בסעיף 238 א (ב) לחוק התיכנון והבנייה, כאשר בעניינו התקיימה אך חובת התייעצות פורמאלית ואינה מספקת שהתבטאה אך במשלוח מכתב של היועצת המשפטית אל המשיב, שבו היא מציינת כי המבנה הוקם שלא עפ"י היתר כדין, כך שהיא ממליצה על מתן צו הריסה מינהלי.

כן טען המבקש כי דין הצו להתבטל זאת הואיל ובתצהיר מהנדס הרשות המקומית שהוגש למשיב מס' 1, כמתחייב מהוראות סעיף 238 א (א) לחוק התיכנון והבנייה, לא צויין כי המבנה המבוקש הריסתו, לא אוכלס או לא חלפו יותר משלושים יום מיום איכלוסו, כפי שמחייבות הוראות הסעיף הנ"ל.

כן טען המבקש כי בכל מקרה יש להורות על עיכוב צו ההריסה המינהלי עד למיצוי הליכי הרישוי בהם נקט המבקש כאשר תמצית הרקע העובדתי לבקשתו זו, כמו גם לבקשה לביטול צו ההריסה המינהלי, היא כי המבקש מפעיל מסעדה במתחם עכו העתיקה, ליד הים, במתחם הנמל הפיזני, כאשר לא מכבר הוא שכר את המקרקעין הרלוונטיים מהחברה לפיתוח עכו העתיקה מתוך מטרה ולתכלית של הרחבת המסעדה, כאשר צו ההריסה מתייחס לסככות שהוקמו ליד המסעדה, בשטח שנשכר כנ"ל ולתכלית זו וכאשר הוא נקט בהליכים הנדרשים לשם קבלת היתר בנייה מתאים.

המבקש הוסיף וטען כי הוועדה המקצועית לשימור אתרים בעכו העתיקה, שהוקמה לפי הוראות תוכנית המתאר, התכנסה ואישרה עוד ביום 10/10/10 את בקשתו להקמת הסככות בתנאים שהיא קבעה, וכי חרף אישור "וועדת השימור" לבנייה המוצעת, הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה מצאה לנכון לדחות הבקשה למתן היתר, אך וועדת הערר, ככל שהעניין מתייחס לבניית הסככות, קיבלה את הערר כאשר כתבה:

" ככל שעלה בידינו להבין המדובר בבנייה אשר אכן הינה דומה באופייה לבנייה שאושרה ועל כן, עפ"י החלטת הוועדה המקומית, יוכל המבקש לאשרה".

          מכאן הוחזר עניין הסככות לוועדה המקומית והיא טרם הכריעה בבקשה למתן היתר בנייה.

זה המקום גם לציין, עפ"י החומר כפי שהונח בפניי, כי עובר להקמת הסככות היתה סככה אחרת קיימת במקום, אשר סולקה זה מכבר.

עד כאן תמצית טיעוניו של המבקש.

טיעוני המשיבים:

3.            המשיבים מתנגדים לביטול צו ההריסה או לעיכובו, כאשר נימוקיהם לכך כי כל התנאים הנדרשים לשם מתן צו הריסה מינהלי אכן התקיימו, לרבות עצם העובדה, שאינה שנויה במחלוקת, כי אין היתר בנייה לסככות שנבנו וכן כי קוימה חובת התייעצות עם היועץ המשפטי וכן גם ניתן תצהיר מהנדס הוועדה המקומית לגבי עצם הקמת הסככות ללא היתר כדין וכי הבניין לא הושלם או לא חלפו יותר משישים יום מיום השלמתו.

לגבי טענת חוסר איכלוס או שטרם חלפו יותר משלושים יום מיום האיכלוס, טענו המשיבים כי לאור אופי הבנייה הבלתי חוקית, סככות ועמודי קונסטרוקציית ברזל, אין אפשרות לראות בהם כמי שאוכלסו.

מכאן ביקשה ב"כ המשיבים לדחות את הבקשה לביטול צו ההריסה המינהלי.

דיון והכרעה:

4.            חוק התיכנון והבנייה ביקש לתת בידי רשויות התיכנון גם דרך מהירה ויעילה לשם הסרת בנייה בלתי חוקית, על אתר, בדרך של צו הריסה מינהלי, אך בה בעת הוא העמיד כללים נוקשים, שאי אפשר לסטות מהם, המופיעים באותו סעיף המאפשר הוצאת צו הריסה מינהלי  (סעיף 238 א (א) (ב) לחוק התיכנון והבנייה), הכוללים חובת התייעצות, בעניינו עם היועץ המשפטי של הרשות המקומית וכן קבלת תצהיר מהנדס הוועדה או הרשות המקומית, עפי"ו מתקיימים שלושה תנאים מצטברים:

-                הבניין הוקם ללא היתר כדין.